התערבות בסביבה הטבעית

"החיים הם כמו לרכב על אופניים.

כדי לשמור על שיווי המשקל שלך אתה חייב להמשיך לנוע"

אלברט איינשטיין

אני טיפוס של בית. אוהבת להרגיש בו בטוחה, שייכת, בתוך השגרות וההרגלים שלי, בסביבה הפיזית והמשפחתית אותה אני מטפחת.

כמוני, גם רבים אחרים.

בית הוא מקום שייכות. הוא המקום אותו אתה מכיר. לכן, התערבות טיפולית בתוך סביבה פיזית ואנושית מוכרת יוצרת בסיס נינוח ממנו אפשר לצמוח ולהתקדם.

גם מודלים מרכזיים בבסיס הריפוי בעיסוק, בעיקרם מודל העיסוק האנושי (MOHO- Model of Human Occupation) , בוחנים את יחסי הגומלין בין האדם כיצור עיסוקי לבין הסביבה בה הוא חי. יכולת האדם ליצור אינטרקציה הולמת עם הסביבה משפיעה על תפקוד מיטבי ותקין והיא מרכיב מרכזי בניתוח תפקוד ובהתערבות טיפולית.

כשאני מגיעה להתערבות בסביבה הטבעית אני מבינה טוב יותר את תפקודו של הילד. אני רואה את הסביבה הפיזית בה הוא חי, את האינטרקציה שלו עם שאר בני הבית, את המשאבים החומריים והרוחניים שיש לו. אני רואה אם יש לו סביבה מתאימה המאפשרת התפתחות או לא, אם התנאים הפיזיים והמשפחתיים מאפשרים למידה, אני רואה עד כמה הוא מסוגל ומתאפשר לו להיות עצמאי ועוד.

בהתערבות בסביבה הטבעית אני יכולה לבצע התאמות סביבה מדויקות יותר כמו ארגון החדר, התאמת משחקים, יצירת שגרות והרגלים מתאימים, התאמת פינת למידה, נגישות, עידוד לגרייה מתאימה, אפשרויות לארגון פנאי ועוד.

בהתערבות בסביבה הטבעית ילדים מקבלים אותי בזרועות פתוחות. הם נרגשים מההזדמנות, משתפים פעולה ומבצעים העברה של מיומנויות נרכשות ליומיום שלהם בקלות יחסית.

 

ולכן, מכל הסיבות שצוינו למעלה אני בוחרת לצאת מגבולות הקליניקה אל בית הלקוחות. אני  מתניעה את הרכב שלי, נוסעת בעזרת ארבעת גלגליו , מאובזרת במזוודת הגלגלים שלי וכל זאת כדי להזיז את הגלגלים ולאפשר קצת יותר איזון והצלחה אצל הילדים.

כי לפעמים, כל מה שצריך הוא רק דחיפה קטנה...