כל שנה מתחילה בסימן שאלה

יש לי בעיקר כמה פלאשים מהיום ההוא. חלקי תמונות ורגעים.

לבשתי ג'ינס קצר, חולצת בית ספר משובצת ומגוהצת למשעי, קוקיות הדוקות בשיער ועל הגב ילקוט מגושם, אותו קנה לי סבא שלי. את ההרגשה אני לא ממש זוכרת, לא יודעת אם שמחתי, התרגשתי או פחדתי אבל אני לגמרי זוכרת איך נראתה הכיתה ואת המורה האימהית שהייתה לי, חיה ציפורי.
מאז עברו 35 שנה ואני עדיין מתרגשת בכל פעם מחדש כשהלקוחות שלי מתחילים את דרכם בבית הספר. השנה, גם צעירת בנותיי מתחילה כיתה א' ואני מתרגשת מתמיד. אני מרגישה שהמעגל נסגר

לקראת תחילת שנת הלימודים בחרתי לראיין את עינב אוחיון זלקטה מחנכת כיתה א' בבית הספר "ראשונים" בנס ציונה, ולשמוע ממנה מעט על חווית ההתחלה הזו מנקודת מבטה כמחנכת. עינב היא מורה מנוסה ומצטיינת ואפילו זכתה בתואר "המורה של המדינה" בשנת 2014 בזכות מקצועיותה, יחסיה עם התלמידים וההורים ושיטת הקריאה הייחודית שפיתחה. בימים אלה היא מפתחת ערכה חדישה ומיוחדת לרכישת קריאה. הערכה נקראת "קריאה בכף היד" והיא משלבת למידה חווייתית, רב ערוצית המאפשרת התאמה אישית של סגנון הלמידה לילד. אה, וגם היא אימא לילד שעולה השנה לכיתה א' 🙂

שלום עינב! תודה שהסכמת להתראיין לבלוג. בואי ספרי קצת על עצמך
שמי עינב אוחיון זלקטה, מורה ומחנכת לכיתות א'-ב' בבית הספר "ראשונים" בנס ציונה. בעלת ותק בהוראה של 17 שנה. אני רואה את ההוראה כשליחות ועדיין מתרגשת כל יום מחדש, לומדת ומגלה דברים חדשים על עצמי והילדים. אני מאמינה בלמידה אחרת, חוויתית, המשלבת כלים ועזרים המסייעים ללמידה והופכים אותה לחוויתית, מהנה ובעיקר משמעותית עבור הילדים.

את זוכרת את יומך הראשון בכיתה א'?
בהחלט ! לבשתי שמלה בצבע תכלת וסרט לבן קשור על שערי. הילקוט שלי היה קטן בהרבה מהתיקים אותם נושאים הילדים היום ובכל זאת, אמי התעקשה לסחוב אותו עבורי. התרגשתי מאד. אפילו פחדתי. אני ממש זוכרת את התחושה. חששתי לדבר ועניתי בלחש למורה, התנהגות מאד לא אופיינית לי בזמנו. ממש חיכיתי שהיום יסתיים, הוא הרגיש לי מלא רגשות וכל מה שרציתי זה לפגוש את אמי ולספר לה הכול. רציתי שתגיד לי שהכול בסדר.

איך את תופסת את ההכנה לכיתה א'? למה מבחינתך חשוב להתייחס?
מוכנות לכיתה א' נמדדת ב 4 מימדים: מימד קוגניטיבי (חשיבתי), מוטורי, רגשי וחברתי. כל המימדים חשובים ונחוצים על מנת להתחיל כיתה א' באופן מסתגל והם משלימים זה את זה. כשאני פוגשת את הילדים הרכים האלו אני בעיקר מרגישה בקושי שלהם לעבור מסטטוס של ילד גן, שבעיקר משחק, לילד בית ספר שבעיקר לומד. הרבה ילדים מתקשים מאד פתאום לשבת לאורך זמן של שיעור, הם מתקשים להתמיד וללמוד לאורך זמן. גם הצורך בהתארגנות עצמאית בולט לי מאד ואני פוגשת ילדים רבים שלא לגמרי מתמצאים בקלמר, לא יודעים להשתמש במחק או במחדד. בעיני, אלו מיומנויות חשובות לא פחות מהמוכנות לקריאה כפי שהיא נתפסת כ"מוכנות לכיתה א" בחברה.

מה זה אומר, בעצם, להיות ילד שעולה לכיתה א'?
להיות ילד שמתחיל כיתה א' זה בעצם להתחיל התחלה חדשה. שונה ממה שהכיר עד עכשיו. הדרישות והציפיות משתנות, הן הופכות גבוהות יותר ומערבות למידה והשגיות. סדר היום, המבנה והצוות משתנה: יש יותר למידה בסדר היום, שילוב בין שיעורים והפסקות. שטח בית הספר גדול וכולל כמה מבנים בהם צריך להתמצא. בצוות אין רק גננת וסייעת אלא צוות רחב של מחנכת, מורים מקצועיים, יועצת ומנהלת. בנוסף, הילד פוגש ילדים חדשים המגיעים מכמה גנים שונים והא נדרש למצוא את מקומו החברתי מחדש. לכן, אני דואגת לתכנן את המרחב הפיזי כך שיהיה נעים, רך ויקל את המעבר החד. אני ממליצה על שילוב של פינת משחק בכיתה, שטיחים לישיבה, שילוב משחק בלמידה, שירים וזמן לפורקן ולביטוי רגשי. ילד שיגיע עם מטען רגשי בבוקר לכיתה, אפילו אם זה "רק" כי אימא הכינה לו כריך שלא אוהב, לא יהיה פנוי ללמידה באותו היום אם לא נאפשר לו את הביטוי הזה למועקה שלו.

ומה זה אומר להיות הורה לילד שעולה לכיתה א'?
להיות הורה לילד שמתחיל כיתה א' זה אומר לחוות שוב את החוויה שחווינו אנחנו ההורים בתור ילדים. זה לחזור לתחושות, לרגעים הטובים וגם לאלו שפחות. להיזכר הרבה פעמים בקשיים ולהשליך אותם על הילד. וזה לגמרי לא משנה אם זה ילד ראשון במשפחה שעולה לא' או הרביעי. אני רואה את ההורים מתרגשים ולחוצים כל פעם מחדש.
הורים שואלים המון שאלות, מתוך רצון להקל על הילד ולתת לו תשובות. הם חוששים איך יסתדר, איך תהיה המורה, האם תכיר אותו במהירות או שכדאי לתת קצת רקע לפני. הרבה פעמים, הלחץ של ההורים מורגש אצל הילדים ומוביל ללחץ מיותר גם אצלם. לכן, אני כמחנכת יוצרת קשר משולש מיד עם ההכרות בין ההורים, הילד ואני. אנחנו ממש יוצרים קשר משפחתי המשלב פתיחות, חום וקבלה כדי להפחית את הלחץ ולרכוש אמון הדדי.

יש לך כמה המלצות להורים לקראת היום הראשון ?
♥ תהיו שם בשביל הילד. תחבקו, תקשיבו ותתמכו. תנגבו את הדמעות אם יהיו אבל לא להיסחף להזדהות עם הקושי ורחמים מיותרים. תנו לו את התחושה שאתם שם בשבילו, המחנכת שם בשבילו ולו יש את הכוח להצליח.

♥ היום הראשון זה לא היום לסדר תשלומים, למסור דוחות ליועצת או לשוחח עם המחנכת על מה שהיה בגן. שוב, זה עלול ליצור לחץ מיותר והילד צריך להרגיש שאתם פנויים כל כולכם בשבילו.

♥ תציגו את הכוס המלאה. תעצימו את המורה, את הכיתה ואת החברים החדשים.
ושיהיה בהצלחה!

 

תודה לעינב על הראיון המרתק. ועכשיו- כמה מילים וטיפים ממני:

  • נותר פחות מחודש לתחילת שנת הלימודים. ההתרגשות בשיאה. לכן, זה לא הזמן ללמוד אותיות, להתחיל ללמוד כתיבת ספרות או ללמד חיבור וחיסור. בעיני, מה שלא נעשה או שלא הצליח עד כה עדיף שכבר לא ייעשה עכשיו, זה רק יגרום ללחץ לכל הצדדים. פשוט תשחררו!!! זה הזמן לכייף ולהיות שם בשבילם! בתחילת השנה, אחרי תקופת ההסתגלות, ניתן יהיה לחזור חזרה למסלול של למידה והתייחסות למוקדי הקושי.
  • ערבו את הילדים בהתארגנות. צרו איתם יחד את רשימת הקניות לבית הספר, קחו אותם אתכם לחנות. עברו בין המדפים השונים, תתרגלו מיון והתמצאות, תנו להם לבחור. תעטפו יחד את המחברות והחוברות, תדביקו מדבקות ותנו להם לכתוב את השם. שליטה בסיטואציה ויצירת ביטחון הם שם המשחק!
  • תקדישו זמן לשיחה והעלאת הרגשות לקראת המעבר. אל תבטלו את הקושי, אל תגידו "מה פתאום" גם אם הילד אומר שהוא לא רוצה ללכת לבית הספר. להגיד "חמודי, אבל תראה, יהיה לך כיף" זה לא נכון וביננו, מי יכול להבטיח שבית ספר זה כיף??? פשוט תקשיבו ותשקפו את הקושי. תוכלו לומר "אני מבין שאתה קצת חושש שהמעבר לבית הספר. אנחנו נעבור את זה ביחד ואני אהיה שם בשבילך בכל מה שתצטרך".
  • ת ש ח ק ו !!! מי שמכיר אותי, יודע שאין כמו משחק ללמידה. בכל משחק תמצאו הנאה, ביחד וגם רכישת מיומנויות בדרך עקיפה.
  • תעודדו לעצמאות. אחד הדברים הכי חשובים בעיני במוכנות לא', אם לא הכי חשוב, הוא היכולת לפעול באופן עצמאי: להוציא ולהכניס לבד ציוד מהילקוט או הקלמר, ללכת לבד לשירותים, לגשת לבד לברזייה, לארגן את ארוחת הבוקר על השולחן, למצוא תעסוקה בהפסקה. עודדו את הילדים לחשוב באופן עצמאי, למצוא פתרונות בסיטואציות שונות ולא למהר לתת להם את התשובות. להתעקש על פינוי צלחת האוכל, מזיגת שתיה לכוס או נעילת נעליים.

על פיתוח אחריות אישית אצל הילדים- בפוסט הבא.
בינתיים, מאחלת לכם תחילת שנה מוצלחת ושתפו קצת ברגשות ובתהליך שאתם עוברים. אשמח לשמוע !

 

השארת תגובה