"עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה…"- זו לא קלישאה

הם פנו אליי כשהייתה בת 4. התלונה המרכזית: קושי במוטוריקה עדינה ובציור.
התחלנו להכיר. היא יצרה קשר בקלות, ניהלה איתי שיחת חולין פשוטה ושיתפה נהדר פעולה. המוטיבציה שלה הייתה גבוהה, היא ממש רצתה להצליח. ואז התחילו להתבהר הקשיים: כשהשחילה חרוזים אחזה ב 3 אצבעות את החוט והחרוז, תיאמה בין שתי הידיים וידעה מה צריכה לעשות אבל את החור היא לא מצאה. הראש נטה הצידה ולמרות האחיזות הטובות, היציבות והתכנון היא לא הצליחה לבצע פעולה פשוטה של השחלת חרוזים גדולים. אז המשכנו לשחק. כשהרכבנו פאזל 9 חלקים גדולים היא הייתה צריכה את עזרתי כדי לסרוק ולאתר את החלקים השונים והגוף שלה ממש רכן קדימה. כשהתחלנו לצייר דווקא נראה תוצר טוב והיא הצליחה לצייר ילד פשוט ופרח אבל אז היא ביקשה להפסיק ושפשפה את העיניים.
ההתנהלות שלה בפעילויות אלו הדליקו לי נורות אדומות. קושי במוטוריקה עדינה אין כאן וגם לא קושי בציור: יש יד דומיננטית, אחיזות תואמות גיל, יציבות טובה בגו ובידיים ויכולת טובה לתכנון תנועה. כן יש חשד לקושי בתפקודי ראייה. התחלתי לבצע תצפית ממוקדת על תפקודי הראיה שלה ובדקתי את יכולתה למקד ראיה, לעקוב אחרי חפץ ולבצע התכנסות של גלגל העין תוך תיאום בין שתי העיניים. הקושי לא השאיר מקום לספק: עין שמאל "ברחה" הצידה כל פעם שנדרשה להתמקד ולעקוב אחרי תנועת חפץ והיא לא הצליחה כלל לכנס את שתי העיניים יחד. מפה לשם, הפנייה לרופא עיניים שקבע שיש ירידה בחדות ראיה והתאים לה משקפיים יחד עם קשיים בתנועתיות עיניים והפנה אותה לאורטופטיסט להמשך תרגול בתחום. אחרי כחודשיים של טיפול בראיה ע"י אורטופטיסט וריפוי בעיסוק על מנת לאפשר התנסויות מובנות ומותאמות שחסרו לה היא אמרה לי יפה להתראות ולא נזקקה לי יותר.

ילדים רבים סובלים מקשיי ראיה דומים ואינם מאובחנים. לקשיים מסוג זה השלכות תפקודיות רבות ולעיתים קרובות הם פונים לאנשי מקצוע כמו נוירולוגים ומרפאים בעיסוק בגלל תלונות אחרות אבל בעצם הקושי הבסיסי הוא בכלל לקות בראיה. העיניים הם למעשה האיבר החושי האחראי על הראיה וקושי בו יכול להביא לקושי ברבדים עמוקים יותר הקשורים לראיה ולעיבוד מוחי של תפיסה חזותית, תפיסה מרחבית ואפילו לגיבוש האני (זה מאד מבהיל לחוות את העולם כמטושטש ומבלבל ).

לאלו מרכיבי ראייה בילדות חשוב לשים לב?

חדות ראיה- היכולת לראות מקרוב/מרחוק. קושי במרכיב זה ייפתר בד"כ בהתאמת משקפיים.

מיקוד ראיה– היכולת לאתר ולהתמקד בפרט אחד מבלי שהאחרים "יקפצו" בעין. יכולת זו חשובה במיוחד לצורך קריאה שוטפת והעתקה יעילה ובקצב טוב מן הלוח. בזמן העתקה מהלוח, למשל, העין נדרשת להתמקד כל פעם מחדש ברצף: הסתכלות על הלוח-קריאת מילה -הסתכלות בדף-מציאת השורה- איתור מקום נוכחי-כתיבת המילה. ילדים עם קושי במיקוד גם יתקשו לאתר חפץ מתוך שלל חפצים בסל/מדף/מגרה.

מעקב- היכולת לעקוב אחרי חפץ/מילים ברצף ובשטף.

התכנסות- היכולת למקד ראיה בשתי עיניים במקביל כך שתתקבל תפיסה מרחבית טובה ומלאה של החלל/החפץ/המילה

בדיקת ראייה

נורות אדומות לחשד בקושי בראיה

תלונות על כאבי ראש
שפשופי עיניים, מצמוצים תכופים
התעייפות מקריאה
קריאה איטית/לא שוטפת
איטיות ובלבול בהעתקה מהלוח
רכינה קדימה בזמן פעילות עדינה/קריאה
התקרבות למסך טלוויזיה/מחשב/סמרטפון
תלונות על טשטוש בראיה/כפילות
הטיית ראש צידית בזמן פעילות ראיה

 

למי פונים?

רופא עיניים– הוא הכתובת הראשונה. הוא המומחה למחלות העיניים ובבדיקה יסתכל על גלגל העין, הקרקעית, יבדוק את חדות הראיה ובמידת הצורך יפנה להמשך טיפול. הוא גם זה שיתאים משקפיים או רטיות במידת הצורך.

אופטומטריסט– אליו פונים במידה והרופא המליץ על משקפיים.

אורטופטיסט– מומחה לתנועתיות עיניים. אליו פונים במידה ויש חשד לקשיים בתנועתיות עיניים כמו קשיי מיקוד, פזילה, מעקב, תיאום דו עייני. במידה ויש קושי הוא גם יבצע סדרת טיפולים של חיזוק גלגל העין (שהוא שריר בפני עצמו) ושכלול תפקודי הראיה החלשים.

מתי פונים?

לאבחון תפקודי ראיה מומלץ לפנות לפני תחילת כיתה א' וכמובן במידה ואתם חושדים באחד או יותר מהקשיים שצוינו לעיל. איתור הקושי בזמן ימנע תסכול מיותר וקשיים נוספים שעלולים להופיע בהמשך ללא טיפול מתאים.

מה עוד אפשר לעשות?

כמו שאני תמיד אומרת, אין תחליף לאבחון וטיפול מקצועי. אבל, הנה כמה פעילויות ומשחקים טובים לחיזוק תפקודים אלו. את כל אחת מהפעילויות מומלץ לבצע בכל עין בנפרד (לכסות עין ברטייה) וגם בשתי העיניים יחד :
1 לשחק בפנסים– להחשיך את החדר. אחד מדליק פנס והשני צריך לאתר במהירות את אלומת האור שלו. מומלץ לכבות ולהדליק במהירות את הפנסים כדי לתרגל מיקוד מהיר.
2. משחקי "קוקו"– כמו עם תינוקות. בובות "פופאפ" חמודות יכולות לעשות את העבודה (יש גם עפרונות כאלה).  אפשר במקביל גם להחביא חפץ בתוך ערימה ולנסות לאתר אותה מתוך ערימת פריטים אחרים. למתקדמים אפשר למלא קופסא באורז/חול בפריטים שונים, להחביא אותם בפנים ולמצוא בכל פעם פריט אחר עליו מחליטים.
3. סריקה, סריקה, סריקה– ביומיום שלכם בקשו מהילדים לאתר פריט אותו אתם צריכים. למשל: למצוא את קופסת שימורי הטונה במדף או את הספר לקריאה לפני השינה. חשוב להקפיד על סריקה מסודרת מימין לשמאל!!! אפשר להעזר באצבע לסריקה בתור התחלה ואחר כך לוותר גם עליה (ולסרוק רק עם העיניים)
4. משחקים מעולים לרכישה בחנויות: קלאק קלאק, דאבל, תפזורות לילדי בית ספר

אז עם כל הקניות לחזרה ללימודים, סידור הקלמר ועטיפת החוברות אל תשכחו להתייחס גם לראיה ולבדוק אותה לפני כיתה א', ובכלל. 

4 תגובות

  1. שירי הגב

    מודה שאף פעם לא חשבתי על זה. אני אשים לב. תודה על המידע הנדיב

    • שרית הגב

      תודה לך 🙂 לצערי באמת אין מספיק מודעות, גם לא בקרב אנשי מקצוע וחינוך. חשוב ממש להכיר.

  2. יפעת הגב

    רק עכשיו הגעתי לקרוא את הפוסט הזה, הבנתי כמה דברים לגבי הראייה שלי בעצמי וכמה חשוב לשים לב לדברים האלו אצל הילדודס. מעניין, חשוב וכתוב נהדר וברור.

השארת תגובה